בעידן שבו סטרס, עומס מנטלי, חוסר שינה ותחושת “כבדות רגשית” הפכו לחלק מהחיים של רבים מאיתנו – יותר ויותר אנשים מחפשים פתרונות טבעיים שיכולים לתמוך במערכת העצבים ובאיזון הרגשי.
אחת מפטריות המרפא המדוברות ביותר בתחום הזה היא רעמת האריה (Hericium erinaceus), הידועה בעולם גם בשם Lion’s Mane.
רבים מכירים אותה בעיקר בהקשר של פוקוס, זיכרון ובריאות המוח, אך מחקר קליני מעניין שפורסם כבר לפני מספר שנים בדק דווקא כיוון אחר:
האם רעמת האריה יכולה להפחית תחושות של חרדה ודיכאון תוך זמן קצר יחסית?
במאמר הזה נסכם את המחקר, נסביר מה בדיוק נבדק, מה נמצאו התוצאות, ומה אפשר ללמוד מזה לחיים האמיתיים.
מהי רעמת האריה (Hericium erinaceus)?
רעמת האריה היא פטריית מאכל ייחודית בצורתה – לבנה, סיבית, ונראית כמו “רעמה”. מעבר להיותה פטרייה קולינרית, היא נחקרת בהקשרים של:
תמיכה בתפקוד המוח והעצבים
שיפור קוגניציה וחדות מחשבה
ויסות מערכת העצבים האוטונומית
תמיכה בתחושת רוגע ושינה
התאוששות מנטלית בתקופות עומס
החוקרים מציינים שני סוגי רכיבים פעילים מרכזיים בפטרייה:
Hericenones
Erinacines
רכיבים אלה נחקרו בעיקר בשל יכולתם לעודד ייצור של NGF – Nerve Growth Factor
כלומר “גורם גדילה עצבי”, שנחשב חשוב לבריאות ותפקוד מערכת העצבים.
למה בכלל לחקור רעמת האריה בהקשר של חרדה ודיכאון?
רוב האנשים מחפשים פתרונות לחרדה ודיכאון דרך תרופות, טיפול פסיכולוגי או שינויים באורח החיים – וזה כמובן חשוב. אבל במקביל, עולה עניין גדול בגישות משלימות שיכולות לתמוך במערכת העצבים באופן טבעי.
רעמת האריה מעניינת במיוחד כי היא פועלת “מהשורש” – דרך תמיכה בתקשורת עצבית, איזון מערכת העצבים והפחתת עומס עצבי-רגשי, ולא רק דרך “דיכוי סימפטומים”.
המחקר הקליני: רעמת האריה במשך 4 שבועות
המחקר נקרא:
Reduction of depression and anxiety by 4 weeks Hericium erinaceus intake
PMID: 20834180
מטרת המחקר
לבחון האם צריכת רעמת האריה יכולה להשפיע על:
תסמיני גיל המעבר
דיכאון
איכות שינה
“תלונות כלליות לא מוגדרות” (כמו חוסר שקט, עומס פנימי, תחושת כבדות, פלפיטציות וכו’)
איך המחקר בוצע?
במחקר השתתפו 30 נשים, שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות:
קבוצת רעמת האריה (HE)
קבוצת פלסבו
במשך 4 שבועות, המשתתפות אכלו:
עוגיות שהכילו רעמת האריה
או
עוגיות פלסבו (ללא החומר הפעיל)
המחקר היה מבוקר בצורה שמאפשרת השוואה אמיתית בין הקבוצות.
אילו מדדים נבדקו במחקר?
החוקרים השתמשו במספר שאלונים מוכרים, שכל אחד מהם מודד היבט אחר:
1) KMI – Kupperman Menopausal Index
מדד שמעריך תסמינים הקשורים לגיל המעבר.
2) CES-D – Center for Epidemiologic Studies Depression Scale
שאלון סטנדרטי להערכת תסמיני דיכאון.
3) PSQI – Pittsburgh Sleep Quality Index
מדד איכות שינה.
4) ICI – Indefinite Complaints Index
מדד “תלונות לא מוגדרות” – סימפטומים כלליים שאנשים מרגישים, אך לא תמיד קל להגדיר אותם רפואית.
התוצאות: ירידה במדדי דיכאון ותלונות כלליות
1) ירידה במדד הדיכאון (CES-D)
לאחר 4 שבועות של צריכת רעמת האריה, החוקרים מצאו כי:
✅ ציון הדיכאון (CES-D) היה נמוך משמעותית לעומת לפני תחילת ההתערבות.
כלומר – המשתתפות בקבוצת רעמת האריה דיווחו על פחות תסמיני דיכאון לאחר חודש.
2) ירידה במדד התלונות הכלליות (ICI)
גם במדד ICI נצפתה תוצאה משמעותית:
✅ ציון התלונות הכלליות היה נמוך משמעותית לאחר צריכת רעמת האריה.
במילים פשוטות:
הייתה תחושת הקלה כללית, פחות עומס פנימי, פחות “משהו לא מאוזן”.
מה השתפר במיוחד לעומת פלסבו?
מעבר לשיפור הכללי, החוקרים בדקו גם תתי-סעיפים בתוך מדד התלונות הכלליות (ICI).
הם מצאו שבשני סעיפים הייתה תוצאה מובהקת מול הפלסבו:
✅ 1) ירידה בתחושת “insentive”
המונח במחקר הוא “insentive”, ובהקשר הזה הוא מתאר משהו כמו:
ירידה במוטיבציה
תחושת כבדות/אפתיות
פחות “דרייב” או חשק
בקבוצת רעמת האריה, הציון היה נמוך יותר באופן מובהק לעומת הפלסבו.
✅ 2) ירידה ב־“palpitatio” (פלפיטציות / דפיקות לב)
גם כאן, בקבוצת רעמת האריה נרשמה:
ירידה משמעותית בדיווח על דפיקות לב/תחושת דופק מוגבר
זה מעניין במיוחד, כי פלפיטציות הן תופעה שמופיעה לא פעם בזמן:
סטרס
חרדה
חוסר איזון של מערכת העצבים האוטונומית
גיל המעבר
ומה לגבי חרדה, ריכוז ועצבנות?
המחקר מצא שבנושאים הבאים הייתה מגמה חיובית לעומת הפלסבו:
Concentration (ריכוז)
Irritating (עצבנות/רגזנות)
Anxious (חרדה)
כלומר:
➕ המשתתפות נטו להרגיש יותר טוב, אבל לא בכל סעיף הייתה מובהקות מלאה.
נקודה חשובה: לא רק NGF
אחד הדברים המעניינים ביותר במסקנת החוקרים הוא המשפט הבא (בתרגום חופשי):
התוצאות מצביעות על אפשרות להפחתת דיכאון וחרדה, וייתכן שהמנגנון שונה מהפעולה הידועה של רעמת האריה על NGF.
כלומר:
למרות שרעמת האריה מפורסמת בזכות השפעתה האפשרית על NGF, החוקרים מרמזים שייתכן שיש כאן מנגנון נוסף שקשור להשפעה על מצב רוח ומערכת העצבים.
מה אפשר ללמוד מזה לחיים האמיתיים?
המחקר הזה לא הופך את רעמת האריה ל”תרופה לדיכאון”, אבל הוא כן נותן לנו תובנות חשובות:
1) רעמת האריה עשויה לתמוך באיזון רגשי תוך זמן קצר יחסית
כבר אחרי 4 שבועות נצפתה ירידה במדדים רגשיים וכלליים.
2) ההשפעה לא חייבת להיות רק “קוגניטיבית”
הרבה אנשים מצפים מרעמת האריה לפוקוס וזיכרון, אבל ייתכן שיש לה גם השפעה על:
רוגע
ויסות מערכת העצבים
תחושת יציבות פנימית
3) זה רלוונטי במיוחד בתקופות של סטרס או עומס עצבי
כמו:
עומס בעבודה
תקופה משפחתית מורכבת
חוסר שינה
שינויים הורמונליים
מתח מתמשך שמצטבר בגוף
למי זה יכול להתאים?
באופן כללי, רעמת האריה עשויה להיות רלוונטית לאנשים ש:
מרגישים סטרס שמתחיל “להתיישב” על הגוף
חווים ירידה במוטיבציה ואנרגיה מנטלית
מרגישים עצבנות, חוסר שקט או עומס פנימי
רוצים תמיכה טבעית למוח ולמערכת העצבים
חווים שילוב של Brain Fog + עומס רגשי
סיכום: רעמת האריה כמענה טבעי לתמיכה במצב רוח
המחקר מצא כי בקרב נשים שצרכו רעמת האריה במשך 4 שבועות:
✅ נרשמה ירידה במדדי דיכאון
✅ נרשמה ירידה במדד תלונות כלליות
✅ נמצאה ירידה מובהקת במוטיבציה נמוכה ובפלפיטציות לעומת פלסבו
➕ והייתה מגמה לשיפור בחרדה, ריכוז ועצבנות
לכן, רעמת האריה ממשיכה לבסס את מעמדה כפטרייה מרתקת לא רק בתחום המוח – אלא גם בתחום ה־Body-Mind Balance.
מקור המחקר
Nagano M, Shimizu K, Kondo R, et al.
Reduction of depression and anxiety by 4 weeks Hericium erinaceus intake
PMID: 20834180 | DOI: 10.2220/biomedres.31.231
קישור למחקר
