קוראים לי יובל אטד, ואני ממייסדי Trust The Fungi.
אבל הרבה לפני שפטריות מרפא הפכו לחלק מהעשייה המקצועית שלי, הן נכנסו לחיים שלי ממקום הרבה יותר אישי.
ממקום של כאב.
עשר שנים של התמודדות עם גאוט (שיגדון)
במשך כעשר שנים התמודדתי עם מחלת הגאוט.
מי שחווה התקף גאוט יודע שקשה להסביר במילים את עוצמת הכאב. מפרק שמתנפח, נהיה אדום ורגיש, ולפעמים אפילו מגע קל של הסדין על הרגל הופך לבלתי נסבל.
במשך אותן שנים ניסיתי את הטיפולים הקונבנציונליים המקובלים, בניסיון לעצור את ההתקפים ולשלוט במחלה.
השתמשתי בין היתר בתרופות כמו כולכיצין, אלוריל וארקוקסיה.
הטיפולים השונים עזרו לי בתקופות מסוימות, בעיקר בהתמודדות עם ההתקפים או בניסיון לשלוט במחלה, אבל בחוויה האישית שלי ההקלה הייתה מוגבלת או זמנית, וההתקפים המשיכו לחזור.
וכך במשך שנים מצאתי את עצמי בתוך אותו מעגל.
התקף. כאב. טיפול. הקלה. תקופה שקטה.
ואז שוב התקף.
מעבר לכאב עצמו, היה גם החשש המתמיד מהפעם הבאה.
אחרי כמעט עשור כזה, התחלתי לחפש דרכים נוספות לתמוך בגוף שלי.
ואז נכנסה הקורדיספס לחיים שלי
הפטרייה הראשונה שבה השתמשתי הייתה קורדיספס.
באותה תקופה עדיין לא הכרתי לעומק את עולם פטריות המרפא כפי שאני מכיר אותו היום. התחלתי להשתמש בקורדיספס כחלק מהניסיון שלי למצוא דרך טבעית נוספת לתמוך בגוף.
ואז קרה משהו שהפתיע אותי מאוד.
לאחר כחודש של שימוש בקורדיספס, התקפי הגאוט שלי פסקו לחלוטין.
עבורי זו הייתה חוויה יוצאת דופן.
אחרי כעשר שנים של התמודדות, טיפולים ותרופות שונות, שבהן ההתקפים המשיכו לחזור, פתאום מצאתי את עצמי בתקופה שבה הם פשוט לא הגיעו.
חשוב לי לדייק: זהו הסיפור האישי שלי. העובדה שההתקפים פסקו לאחר שהתחלתי להשתמש בקורדיספס אינה מוכיחה שהקורדיספס הייתה הגורם לכך, ואינה אומרת שאותה תוצאה תתרחש אצל אדם אחר. המחקר הקליני בבני אדם עדיין אינו מאפשר לקבוע שקורדיספס מטפלת או מרפאת גאוט.
אבל מבחינתי, החוויה הזאת הייתה נקודת מפנה.
היא גרמה לי לשאול שאלה פשוטה:
מה יש בפטרייה הזאת שגרם לי להרגיש שינוי כל כך משמעותי?
והשאלה הזאת הובילה אותי למסע של מחקר ולמידה שנמשך עד היום.
התחלתי לחקור
ככל שקראתי יותר, נחשפתי לעולם שלם של חומרים פעילים בפטריות ולמחקרים שבחנו אותם בהקשרים של מטבוליזם, פעילות חיסונית ותהליכים דלקתיים.
הקורדיספס הייתה נקודת הכניסה שלי לעולם הזה.
אבל מהר מאוד גיליתי שהיא רק ההתחלה.
אחר כך גיליתי את הריישי
ככל שחקרתי יותר, הבנתי שעולם פטריות המרפא רחב הרבה יותר מפטרייה אחת.
כך הגעתי לריישי.
נחשפתי למחקר על הרכיבים הביו אקטיביים שבה, ובהם בטא גלוקנים, פוליסכרידים וטריטרפנים, ועל הפעילות האימונומודולטורית והאנטי דלקתית שלהם שנחקרת במגוון מודלים מחקריים.
מבחינתי זו הייתה התפתחות חשובה גם בדרך שבה התחלתי להסתכל על גאוט.
הבנתי שאני לא רוצה להתמקד רק בכאב או בהתקף עצמו, אלא להסתכל על הגוף כמערכת שלמה ולנסות לתמוך באיזון שלה לאורך זמן.
ואז גיליתי את זנב התרנגול
מאוחר יותר גיליתי גם את פטריית זנב התרנגול, Turkey Tail.
כאן נפתח בפניי רובד נוסף של עולם הפטריות, בעיקר בכל הנוגע לקשר המורכב שבין מערכת החיסון, המיקרוביום והמערכת הדלקתית.
זנב התרנגול עשירה בפוליסכרידים ובבטא גלוקנים ונחקרה רבות בהקשרים של פעילות אימונומודולטורית.
וכך, בהדרגה, נבנה הפרוטוקול ההוליסטי שאני משתמש בו כיום:
קורדיספס + ריישי + זנב התרנגול.
שלוש פטריות שונות, שכל אחת מהן מביאה מבחינתי זווית אחרת לתמיכה הכוללת בגוף.
ואז הבנתי שלא כל מוצר פטריות הוא אותו הדבר
ככל שהעמקתי בתחום, התחלתי לשאול שאלות אחרות.
מה באמת נמצא בתוך המוצר שאנחנו צורכים?
האם מדובר במיצוי או רק באבקה טחונה?
מה ריכוז החומרים הפעילים?
כמה בטא גלוקנים ופוליסכרידים יש בו?
באיזו שיטה הופקו החומרים הפעילים מתוך הפטרייה?
והאם תהליך המיצוי מאפשר להפוך את הרכיבים הללו לזמינים יותר לגוף?
כאן נחשפתי לחשיבות העצומה של תהליך המיצוי.
FBE – מיצוי דו שלבי מתקדם
ב Trust The Fungi בחרנו לעבוד עם שיטת מיצוי מתקדמת בשם FBE, המבוססת על תהליך דו שלבי.
בשלב הראשון מתבצע מיצוי במים חמים, שמטרתו לסייע בפירוק המבנה הקשיח של דופן תאי הפטרייה ולמצות מתוכה רכיבים מסיסי מים, ובהם פוליסכרידים ובטא גלוקנים.
בשלב השני מתבצע מיצוי בלחץ צנטריפוגלי, שמטרתו להמשיך את תהליך החילוץ ולהפיק טווח רחב יותר של רכיבים מתוך הפטרייה.
השילוב בין שני השלבים נועד לאפשר חילוץ יעיל ורחב של החומרים הפעילים מהפטריות ולהגדיל את זמינותם הביולוגית לגוף.
מבחינתי זה היה אחד הדברים החשובים ביותר שהבנתי במהלך המסע שלי.
לא מספיק לצרוך פטרייה.
צריך להבין איזו פטרייה, באיזו איכות, באיזה ריכוז ובאיזו שיטת מיצוי.
לכן היה לנו חשוב שהמוצרים שלנו יהיו מיצויים מרוכזים בשיטת FBE, עם ערכים מדידים של 30% פוליסכרידים ו 30% בטא גלוקנים, ללא חומרי מילוי וללא קיצורי דרך.
ומהמסע האישי נולדה גם Trust The Fungi
המסע האישי שלי עם גאוט לא רק שינה את הדרך שבה הסתכלתי על הבריאות שלי.
הוא שינה את הכיוון של החיים שלי.
ככל שהעמקתי בעולם פטריות המרפא, הבנתי שאני רוצה להפוך את הידע והניסיון שצברתי למשהו שיוכל להגיע גם לאחרים.
מתוך המקום הזה נולדה Trust The Fungi.
הרצון שלנו היה להביא פטריות מרפא בדרך שאנחנו בעצמנו היינו רוצים לצרוך אותן: באיכות גבוהה, בשקיפות מלאה, עם חומרי גלם שאנחנו יודעים מה מקורם, שיטת מיצוי מתקדמת וערכים מדידים של החומרים הפעילים.
אבל מבחינתי Trust The Fungi מעולם לא הייתה רק חברה שמוכרת פטריות.
היא נולדה מתוך תפיסה עמוקה יותר של בריאות.
תפיסה שאומרת שלא צריך לחכות שהגוף יצעק כדי להתחיל להקשיב לו.
שבריאות היא לא פעולה שעושים רק כשחולים, אלא מערכת יחסים שאנחנו בונים עם הגוף שלנו בכל יום מחדש.
אנחנו לא מאמינים בהבטחות לריפוי פלא.
אנחנו מאמינים בידע, במחקר, באיכות, בשקיפות ובעיקר בהתמדה.
אני יודע מהחוויה האישית שלי כמה מתסכל לחפש תשובות וכמה משמעותי הרגע שבו אתה מתחיל להרגיש שאתה לוקח בחזרה אחריות על הבריאות שלך.
ולכן כשאדם שמתמודד עם גאוט שואל אותי על פטריות מרפא, אני לא מבטיח לו שהן ירפאו אותו.
אני משתף אותו במסע שלי.
אני מספר לו מה קרה לי, מה גיליתי בעקבותיו ומה למדתי לאורך הדרך.
כי בסופו של דבר, זה בדיוק הרעיון שעומד מאחורי Trust The Fungi:
לא לחפש קסמים.
לחפש ידע.
להבין את הגוף.
לתת לו את התנאים הנכונים.
ולהאמין בכוח שלו להשתנות.
הסיפור המתואר כאן הוא החוויה האישית שלי ואינו מהווה הוכחה לקשר סיבתי, ליעילות רפואית או המלצה לטיפול בגאוט. המחקר הקליני הישיר על שימוש בפטריות מרפא לטיפול בגאוט בבני אדם עדיין מוגבל. אין להפסיק, להתחיל או לשנות טיפול תרופתי ללא התייעצות עם גורם רפואי מוסמך.
