Hericium erinaceus: בין מסורת עתיקה למחקר מודרני על מוח, זיכרון ומערכת העצבים

פטריית רעמת האריה, הידועה בשמה המדעי Hericium erinaceus ובאנגלית Lion’s Mane, היא אחת מפטריות המרפא שעוררו בשנים האחרונות עניין רב בקרב חוקרי מוח, תזונה ורפואה אינטגרטיבית.

המראה הייחודי שלה, המזכיר רעמה לבנה המשתלשלת כלפי מטה, העניק לה את שמה. אולם הסיבה המרכזית לעניין המדעי בה אינה צורתה אלא קבוצה של תרכובות ביואקטיביות שנחקרות בהקשר של מערכת העצבים, תפקוד קוגניטיבי, תהליכים דלקתיים ועקה חמצונית. סקירות מדעיות מהשנים האחרונות מדגישות במיוחד את הפוטנציאל הנוירוטרופי והנוירופרוטקטיבי של הפטרייה, אך גם מציינות שהמחקר הקליני בבני אדם עדיין מצומצם יחסית.

חשוב לכן לדייק: רעמת האריה אינה תרופה מוכחת לאלצהיימר, דיכאון או מחלות עצביות. מדובר בפטרייה בעלת מנגנונים ביולוגיים מעניינים וממצאים ראשוניים מבטיחים, שחלקם כבר הודגמו במחקרים קליניים קטנים וחלקם עדיין מבוססים בעיקר על מחקרי מעבדה ובעלי חיים.

מה הופך את רעמת האריה למיוחדת?

רעמת האריה מכילה מגוון רחב של רכיבים ביואקטיביים, ובהם פוליסכרידים ובטא גלוקנים, לצד שתי קבוצות תרכובות שעוררו עניין רב במיוחד בתחום חקר מערכת העצבים: Hericenones – הריצנונים ו Erinacines – ארינאצינים. מחקרים פרה קליניים מצאו שחלק מתרכובות אלה עשויות להיות קשורות למסלולים המעודדים פעילות נוירוטרופית, לרבות מסלולים הקשורים ל Nerve Growth Factor או בקיצור NGF.

NGF הוא חלבון המשתייך למשפחת הנוירוטרופינים ומשתתף בתהליכים החיוניים להתפתחות, הישרדות ותפקוד של אוכלוסיות מסוימות של תאי עצב. היכולת האפשרית של רכיבים מרעמת האריה להשפיע על מסלולים הקשורים ל NGF היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהפטרייה נחקרת בהקשר של נוירופלסטיות, זיכרון והגנה על מערכת העצבים. עם זאת, חלק גדול מהידע בנושא מנגנון זה מקורו עדיין במחקרים פרה קליניים ולא בהוכחה ישירה של השפעה קלינית בבני אדם.

1. זיכרון ותפקוד קוגניטיבי

אחד המחקרים הקליניים המצוטטים ביותר בתחום פורסם בשנת 2009 בכתב העת Phytotherapy Research.

במחקר אקראי כפול סמיות ומבוקר פלצבו השתתפו 30 גברים ונשים יפנים בני 50 עד 80 עם ירידה קוגניטיבית קלה. המשתתפים שקיבלו רעמת האריה צרכו ארבע טבליות של 250 מ"ג, שלוש פעמים ביום, במשך 16 שבועות. החוקרים מצאו שבשבועות 8, 12 ו 16 נרשם שיפור משמעותי במדדי התפקוד הקוגניטיבי בקבוצת רעמת האריה בהשוואה לפלצבו. מעניין במיוחד שלאחר הפסקת הצריכה נרשמה ירידה בציונים, עובדה שעשויה לרמוז שהאפקט שנצפה היה תלוי בצריכה המתמשכת.

המחקר היה קטן ולכן אינו מספיק לבדו כדי לקבוע שרעמת האריה מונעת דמנציה או מטפלת בה, אבל הוא היווה נקודת ציון חשובה שהובילה למחקרים נוספים.

מחקר כפול סמיות נוסף שפורסם ב 2019 בדק צריכת גוף פרי של Hericium erinaceus במשך 12 שבועות. מבין כמה מבחנים קוגניטיביים שבוצעו, נמצא יתרון מובהק במדד MMSE, בעוד שבמבחנים האחרים לא הודגם יתרון מובהק. תוצאה זו מדגישה מצד אחד פוטנציאל מעניין ומצד שני את הצורך להיזהר ממסקנות גורפות.

סקירה מדעית שפורסמה ב 2024 ובחנה את השפעתן של פטריות על מצב רוח וקוגניציה מצאה שמחקרי ההתערבות בתחום אינם אחידים. רעמת האריה הייתה אחת הפטריות העיקריות שנחקרו והודגמו מספר תוצאות חיוביות, בעיקר בקרב מבוגרים ובני גיל העמידה, אך התמונה הכוללת עדיין מוגדרת כמעורבת.

2. רעמת האריה ומחלת אלצהיימר

העניין בפטרייה התרחב גם למחקר באנשים הסובלים מאלצהיימר בשלב מוקדם.

במחקר קליני שפורסם בשנת 2020 נבחן תכשיר של Hericium erinaceus המועשר ב Erinacine A במהלך תקופת טיפול כפולת סמיות של 49 שבועות. המחקר הצביע על פוטנציאל להשפעה קוגניטיבית באנשים עם מחלת אלצהיימר מוקדמת והוסיף בסיס למחקר עתידי בתחום. עם זאת, מדובר עדיין בגוף ראיות קטן מדי כדי לראות ברעמת האריה טיפול מוכח באלצהיימר.

סקירות מדעיות עדכניות מתייחסות לרעמת האריה כאחד המועמדים הטבעיים המעניינים למחקר בתחום מחלות ניווניות של מערכת העצבים, בין היתר בגלל השפעות אפשריות על גורמים נוירוטרופיים, דלקת עצבית, סטרס חמצוני והישרדות תאי עצב. החוקרים עצמם מדגישים כי דרושים ניסויים קליניים גדולים ואיכותיים יותר לפני שניתן יהיה להסיק מסקנות טיפוליות.

3. נוירופלסטיות וצמיחה של תאי עצב

אחד הכיוונים המרתקים ביותר במחקר של רעמת האריה הוא השפעתה האפשרית על נוירופלסטיות, כלומר יכולתה של מערכת העצבים להשתנות, ליצור קשרים ולבצע התאמות בתגובה ללמידה, ניסיון או פגיעה.

מחקרים פרה קליניים מצביעים על כך שהריצנונים והארינאצינים יכולים להשפיע על מנגנונים הקשורים לצמיחה ולהישרדות של תאי עצב. סקירה מקיפה מ 2023 תיארה ממצאים הקשורים להפרשת גורמים נוירוטרופיים, הגנה מפני נזק עצבי והפחתת תהליכים שעלולים להוביל למוות תאי.

מחקר נוסף שפורסם בשנת 2023 בדק את Erinacine S, תרכובת שמקורה במיצליום של רעמת האריה, ומצא במודלים ניסויים שהיא עודדה צמיחת שלוחות עצביות ושיקום אקסונים לאחר פגיעה במערכת העצבים ההיקפית. מדובר במחקר פרה קליני ולכן אין להסיק ממנו שהפטרייה משקמת עצבים פגועים בבני אדם, אך הוא ממחיש מדוע התחום מעורר עניין מדעי כה רב.

4. קשב, מהירות תגובה וביצועים מנטליים

המחקר אינו מתמקד רק באנשים עם ירידה קוגניטיבית.

מחקר אקראי מבוקר פלצבו משנת 2023 בדק רעמת האריה בקרב מבוגרים צעירים ובריאים. החוקרים מצאו מספר סימנים אפשריים לשיפור במהירות ביצוע מטלות ולירידה בסטרס סובייקטיבי, אולם נמצאו גם מדדים שבהם לא היה יתרון. החוקרים הדגישו שהמדגם היה קטן ושיש להתייחס לתוצאות כאל ממצאים ראשוניים.

מחקר כפול סמיות נוסף שפורסם ב 2025 בדק השפעה אקוטית של מנה יחידה של 3 גרם תמצית גוף פרי ביחס 10:1 בקרב 18 אנשים בריאים. במחקר לא נמצא שיפור כולל מובהק בקוגניציה או במצב הרוח בהשוואה לפלצבו, אף שבמטלה מוטורית מסוימת נצפה שיפור. הממצא חשוב משום שהוא מזכיר שהראיות אינן כולן חיוביות ושייתכן שהשפעת הפטרייה, אם קיימת, תלויה במשך השימוש, באוכלוסייה, במינון ובסוג המיצוי.

5. מצב רוח, מתח וחרדה

בשנת 2010 פורסם מחקר בבני אדם שבדק את השפעת רעמת האריה על מדדים פסיכולוגיים.

המשתתפות קיבלו במשך ארבעה שבועות מזון שהכיל Hericium erinaceus או פלצבו. במספר מדדים נצפתה ירידה בתסמיני דיכאון וחרדה בקבוצת רעמת האריה, והחוקרים העלו אפשרות שמנגנונים נוספים מעבר להשפעה על NGF עשויים להיות מעורבים.

גם כאן חשוב לסייג: מדובר במחקר קטן וקצר, ולכן אי אפשר להסיק ממנו שרעמת האריה היא טיפול בדיכאון או בחרדה. הממצאים מצדיקים מחקר נוסף בלבד.

מחקר מ 2023 במבוגרים בריאים מצא כאמור גם סימן אפשרי להפחתת תחושת מתח סובייקטיבית, אך החוקרים הדגישו שהממצאים ראשוניים ודורשים אימות במדגמים גדולים יותר.

6. הגנה עצבית, דלקת וסטרס חמצוני

תהליכים של Neuroinflammation – דלקת עצבית ו Oxidative Stress – עקה חמצונית מעורבים בהזדקנות המוח ובמגוון מחלות נוירולוגיות.

סקירות של הספרות הפרה קלינית מתארות מספר מנגנונים פוטנציאליים שבאמצעותם רכיבים מרעמת האריה עשויים להשפיע על תהליכים אלו, כולל ויסות תגובות דלקתיות, הפחתת נזק חמצוני והגנה על תאי עצב מפני מסלולים של אפופטוזיס.

עם זאת, חשוב להבחין בין הוכחת מנגנון בתאים או בבעלי חיים לבין הוכחה לכך שאותו מנגנון מייצר תועלת קלינית משמעותית בבני אדם.

7. מערכת העיכול וציר המעי מוח

רעמת האריה אינה מזוהה במסורות מזרח אסיה רק עם המוח. במשך שנים נעשה בה שימוש מסורתי גם בהקשרים של מערכת העיכול. מחקר מודרני בוחן בין היתר את הפוליסכרידים שלה ואת השפעתם האפשרית על רירית מערכת העיכול ועל המיקרוביום. מחקרים בתחום כיבי הקיבה והגנת הרירית עדיין מבוססים במידה רבה על מודלים פרה קליניים.

הקשר האפשרי למיקרוביום מעניין במיוחד לאור הידע ההולך ומתרחב על ציר המעי מוח, אולם גם כאן נדרשים מחקרים קליניים מבוקרים כדי להבין עד כמה ההשפעות שנצפו במעבדה מתורגמות לבני אדם. סקירה שיטתית מ 2025 כללה לצד ניסויים קליניים גם מחקרים על המיקרוביום ומצאה פוטנציאל מעניין, אך המחברים עצמם מצביעים על הצורך בהמשך מחקר.

מה מלמדת אותנו התמונה המחקרית?

כאשר מסתכלים על כלל המחקרים, מתגלה תמונה מעניינת אך מורכבת.

התחום שבו קיימות כיום הראיות האנושיות המעניינות ביותר הוא תפקוד קוגניטיבי, בעיקר בקרב מבוגרים ואנשים עם ירידה קוגניטיבית קלה. לצד זאת קיימים מחקרים ראשוניים על מצב רוח, מתח ואלצהיימר מוקדם.

במקביל קיים בסיס גדול יותר של מחקר פרה קליני המציע מנגנונים אפשריים הקשורים ל:

NGF וגורמים נוירוטרופיים

נוירופלסטיות

הגנה על תאי עצב

דלקת עצבית

סטרס חמצוני

שיקום שלוחות עצביות

מערכת העיכול והמיקרוביום

הפער בין הידע המנגנוני לבין מספר המחקרים הקליניים הגדולים הוא בדיוק הסיבה לכך שרעמת האריה נחשבת כיום מבטיחה מאוד למחקר, אך עדיין לא טיפול רפואי מוכח למחלות נוירולוגיות. סקירות עדכניות קוראות לביצוע מחקרים גדולים יותר, סטנדרטיזציה של התמציות ובדיקה מדויקת של המינון, הרכב החומרים הפעילים והזמינות הביולוגית.

גוף הפרי, מיצליום והמיצוי – לא כל מוצר הוא אותו מוצר

כאשר קוראים מחקרים על רעמת האריה חשוב לשים לב איזה חומר בדיוק נחקר.

מחקרים שונים השתמשו בגוף פרי של הפטרייה, אחרים במיצליום, אחרים באבקה ואחרים בתמציות המועשרות בתרכובות מסוימות כגון Erinacine A. לכן לא ניתן בהכרח לקחת תוצאה ממחקר על תכשיר אחד ולהשליך אותה אוטומטית על כל מוצר המכיל את השם Hericium erinaceus.

זוהי אחת הסיבות המרכזיות לכך שסטנדרטיזציה של חומר הגלם, שיטת המיצוי וריכוז החומרים הפעילים היא נושא חשוב מאוד במחקר העתידי של פטריות מרפא.

לא רק איזו פטרייה בוחרים, אלא גם מה באמת יש במוצר

כאשר בוחרים תוסף של רעמת האריה, חשוב להבין שלא כל מוצר שעליו כתוב Lion’s Mane הוא בהכרח שווה ערך למוצר אחר. אבקת פטרייה, חומר גלם לא מרוכז ומיצוי איכותי הם מוצרים שונים מבחינת הרכבם וריכוז הרכיבים שניתן למדוד בהם.

אחד המדדים החשובים לבחינת איכות הוא סטנדרטיזציה של החומרים הפעילים. במקום להסתפק בכיתוב כללי כמו "רעמת האריה", מומלץ לחפש מוצר שבו היצרן מצהיר על ערכים מדידים ומאומתים בבדיקות מעבדה, לדוגמה 30% פוליסכרידים ו־30% בטא גלוקנים.

בטא גלוקנים הם קבוצה מסוימת של פוליסכרידים הנחשבת לאחד המרכיבים הביואקטיביים המרכזיים בפטריות מרפא. לכן ציון מפורש של שיעור הבטא גלוקנים מעניק מידע משמעותי יותר מאשר הצהרה על "פוליסכרידים" בלבד, שיכולים לכלול גם פחמימות אחרות שאינן בהכרח בטא גלוקנים.

גם שיטת המיצוי חשובה. מיצוי נועד להפריד ולרכז רכיבים מתוך הפטרייה ולהפוך אותם לזמינים בתכשיר הסופי. לכן כדאי להעדיף מיצוי טהור ומרוכז, ללא חומרי מילוי מיותרים, שהרכבו נבדק וניתן לכימות.

בסופו של דבר, השאלה אינה רק כמה מיליגרם רעמת האריה יש בכמוסה, אלא מהו חומר הגלם, כיצד הוא עבר מיצוי, אילו רכיבים פעילים נמצאים בתוצר הסופי ובאיזה ריכוז. מוצר המציג ערכים מדידים ושקיפות לגבי הרכבו מאפשר לצרכן לדעת בצורה טובה יותר מה הוא באמת מקבל בכל מנה, ומאפשר גם שימוש עקבי ומבוקר יותר לאורך זמן.

חשוב לציין כי ריכוז גבוה של פוליסכרידים או בטא גלוקנים כשלעצמו אינו הוכחה לכך שמוצר מסוים ישיג את התוצאות שנצפו במחקר קליני. במחקרי רעמת האריה נעשה שימוש בתכשירים שונים, לרבות גוף פרי, מיצליום ותמציות בעלות הרכבים שונים. לכן איכות, טוהר, סטנדרטיזציה ושקיפות הם מדדים חשובים לבחירת מוצר, אך יש לבחון אותם לצד סוג חומר הגלם ושיטת המיצוי.

לסיכום

רעמת האריה נמצאת בנקודת מפגש מרתקת בין מסורת רפואית עתיקה לבין מדעי המוח המודרניים.

המחקר הקיים מצביע על פוטנציאל לתמיכה בתפקוד הקוגניטיבי ובמערכת העצבים, ובמחקרים פרה קליניים נמצאו מנגנונים אפשריים הקשורים לנוירוטרופינים, הגנה עצבית, דלקת ועקה חמצונית. מספר ניסויים קליניים קטנים כבר הראו תוצאות מעודדות בתחום הקוגניציה ומצב הרוח, אולם מחקרים אחרים הניבו תוצאות מוגבלות או לא מובהקות.

לכן אולי הדרך המדויקת ביותר לתאר כיום את רעמת האריה אינה כ"תרופת פלא למוח", אלא כפטרייה בעלת מנגנונים ביולוגיים יוצאי דופן ופוטנציאל נוירולוגי משמעותי, שהמדע רק מתחיל להבין לעומק.

וככל שהמחקר מתקדם, ייתכן שנלמד יותר על המקום שלה בתמיכה בזיכרון, בריכוז, בנוירופלסטיות ובהזדקנות בריאה של מערכת העצבים.

---

מחקרים נבחרים

 

Mori K. et al., 2009

Improving effects of the mushroom Yamabushitake (Hericium erinaceus) on mild cognitive impairment: a double-blind placebo-controlled clinical trial.

Phytotherapy Research.

 

Nagano M. et al., 2010

Reduction of depression and anxiety by 4 weeks Hericium erinaceus intake.

 

Saitsu Y. et al., 2019

Improvement of cognitive functions by oral intake of Hericium erinaceus.

 

Li I.C. et al., 2020

Prevention of Early Alzheimer's Disease by Erinacine A-Enriched Hericium erinaceus Mycelia.

 

Docherty S. et al., 2023

The Acute and Chronic Effects of Lion's Mane Mushroom Supplementation on Cognitive Function, Stress and Mood in Young Adults.

 

Szućko-Kociuba I. et al., 2023

Neurotrophic and Neuroprotective Effects of Hericium erinaceus.

 

Cha S. et al., 2024

A review of the effects of mushrooms on mood and neurocognitive health across the lifespan.

 

Surendran G. et al., 2025

מחקר כפול סמיות ומבוקר פלצבו שבחן את ההשפעה האקוטית של תמצית גוף פרי של רעמת האריה בקרב צעירים בריאים.

 

הבהרה: המידע במאמר מיועד להעשרה ולהנגשת המחקר המדעי ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או המלצה לטיפול. פטריות ותוספי תזונה אינם תחליף לטיפול רפואי, ובמקרה של מחלה, טיפול תרופתי, היריון או מצב רפואי מורכב מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך.