הן נמצאות מתחת לאדמה, בתוך עצים, במזון שאנחנו אוכלים, ברפואה המסורתית וגם בחזית המחקר והחדשנות. בשנים האחרונות ממלכת הפטריות עוברת מהשוליים אל מרכז הבמה, עם מחקרים ופיתוחים בתחומי הרפואה, הבריאות, החקלאות, הסביבה, המזון, האריזות ואפילו חומרי הבנייה. כעת יוזמה שהחלה בישראל מבקשת לקחת את יום הפטריות הבינלאומי, המצוין ב־15 באוקטובר, ולהרחיב אותו לחודש שלם: International Fungi Month.
בכל שנה, ב־15 באוקטובר, מציינים קהילות וגופים ברחבי העולם את World Mushroom Day – יום הפטריות הבינלאומי, שנועד להפנות זרקור אל עולם הפטריות, אל המגוון העצום שבו ואל תפקידן של פטריות בטבע ובחיי האדם.
גם כיום גופים מקצועיים כמו North American Mycological Association מציינים את 15 באוקטובר כ־World Mushroom Day ומעודדים פעילות חינוכית וקהילתית סביב פטריות, אקולוגיה ומיקולוגיה.
שורשיו המדויקים של המועד אינם מתועדים באופן אחיד. מקורות שונים קושרים את התפתחותו, בין היתר, לפעילויות שהתקיימו באוסטרליה, ובהמשך אומץ התאריך על ידי קהילות וגופים במדינות נוספות.
בישראל, לעומת זאת, החליטו לקחת את הרעיון צעד אחד קדימה.
בשנת 2024 יזמה Trust The Fungi הישראלית את International Fungi Month – חודש הפטריות הבינלאומי, מתוך תפיסה שממלכת הפטריות גדולה, משמעותית ומרתקת מכדי להקדיש לה יום אחד בלבד.
המטרה: להפוך את חודש אוקטובר כולו לחודש של ידע, מחקר, חינוך, קולינריה, בריאות, קיימות, חדשנות וקהילה סביב ממלכת הפטריות, כאשר 15 באוקטובר נשאר נקודת השיא הסמלית של החודש.
לא צמח ולא בעל חיים: ממלכה בפני עצמה
כשאנחנו שומעים את המילה "פטרייה", רובנו חושבים על מה שאנחנו רואים ביער, בסופרמרקט או על הפיצה. אלא שגוף הפרי שאנחנו מכירים הוא רק חלק מהסיפור.
פטריות שייכות לממלכת חיים נפרדת מצמחים ומבעלי חיים. מינים רבים יוצרים רשת של קורים מיקרוסקופיים הנקראת תפטיר – Mycelium, המתפתחת בתוך הקרקע, בעץ ובחומרים אורגניים אחרים.
פטריות ממלאות תפקידים מרכזיים במערכות אקולוגיות: הן מפרקות חומר אורגני, משתתפות במחזור חומרי הזנה, וחלקן יוצרות קשרים סימביוטיים מורכבים עם צמחים ואורגניזמים אחרים.
ואולי הנתון המדהים ביותר הוא כמה מעט אנחנו עדיין יודעים עליהן.
דו"ח של Royal Botanic Gardens, Kew העריך כי קיימים בעולם כ־2.5 מיליון מיני פטריות, בעוד שרק כ־155 אלף מהם תוארו למדע בעת פרסום הדו"ח. המשמעות היא שהרוב המכריע של המגוון הפטרייתי בעולם עדיין אינו מתועד מדעית.
במובן הזה, עולם הפטריות הוא עדיין במידה רבה יבשת ביולוגית שאנחנו רק מתחילים למפות.
הבאזז סביב הפטריות כבר מזמן אינו רק קולינרי
בשנים האחרונות קשה להתעלם מהעניין הגובר בפטריות.
הן מופיעות בתפריטי מסעדות ובמוצרי מזון חדשים, בתוספי תזונה ובמשקאות פונקציונליים, אבל במקביל גם במעבדות מחקר, בחברות ביוטכנולוגיה, בסטארט־אפים של חומרי גלם ובפרויקטים העוסקים בחקלאות ובקיימות.
אחד התחומים הבולטים הוא עולם הפטריות הפונקציונליות, המכונות לעיתים "פטריות מרפא".
ריישי, רעמת האריה, קורדיספס, זנב התרנגול, מאיטקה, שיטאקה וצ'אגה הן רק חלק מהפטריות שזוכות בשנים האחרונות להתעניינות מדעית וציבורית.
המחקר בוחן רכיבים המצויים בפטריות שונות, בהם בטא־גלוקנים, טריטרפנים, נוקלאוזידים ותרכובות ביו־אקטיביות נוספות, ואת האופן שבו הם עשויים להשפיע על מנגנונים ביולוגיים שונים.
עם זאת, חשוב להבחין בין עניין מחקרי לבין הוכחה רפואית. רמת הראיות משתנה מאוד בין פטרייה לפטרייה ובין שימוש לשימוש: בחלק מהתחומים קיימים בעיקר מחקרי מעבדה ובעלי חיים, ובאחרים קיימים גם מחקרים בבני אדם. חוקרים ממשיכים להדגיש את הצורך במחקרים קליניים איכותיים, במוצרים סטנדרטיים ובאפיון מדויק של החומרים הנבדקים.
מפטריות מרפא ועד מחקר אונקולוגי
אחד התחומים שממחישים את העניין המדעי הוא המחקר האונקולוגי.
המכון הלאומי לסרטן בארה"ב, ה־NCI, מפרסם סקירה מקצועית על פטריות רפואיות ועל מחקרים שנעשו, בין היתר, על Turkey Tail וריישי. ה־NCI מציין כי ביפן ובסין נעשה שימוש בתכשירים מסוימים שמקורם בפטריות לצד טיפולים קונבנציונליים, ובמקביל מדגיש כי בארה"ב מוצרים אלה אינם מאושרים על ידי ה־FDA כטיפול בסרטן.
זו דוגמה טובה למקום שבו נמצא כיום התחום כולו: פוטנציאל שמייצר עניין מדעי משמעותי, אבל גם צורך להפריד בזהירות בין מסורת, מחקר ראשוני, ראיות קליניות וטענות שיווקיות.
"אנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך"
לדברי פרופ' רפי קרסו, המנהל הרפואי והמדעי הראשי של TRUST THE FUNGI, אחת ההתפתחויות החשובות בתחום היא המעבר מידע מסורתי למחקר באמצעות כלים מדעיים מודרניים.
"עולם הפטריות הוא אחד התחומים המרתקים שנפתחים היום בפני המדע. במשך אלפי שנים תרבויות שונות עשו שימוש בפטריות למזון ולצרכים רפואיים מסורתיים, וכיום יש לנו כלים לחקור בצורה מדויקת יותר את הרכיבים הפעילים שבהן ואת מנגנוני הפעולה האפשריים שלהם. אנחנו עדיין נמצאים בתחילת הדרך, וחשוב שלא להקדים את המדע ולא לייחס לפטריות יכולות שטרם הוכחו, אבל הפוטנציאל המחקרי הוא רחב מאוד. ככל שנשקיע במחקר קליני איכותי, בסטנדרטיזציה ובבדיקות מעבדה, נוכל להבין טוב יותר איפה לפטריות ולחומרים שמקורם בהן יש מקום ברפואה, בבריאות ובתחומים נוספים של חיינו."
לא רק רפואה: האם בעתיד נבנה בתים מפטריות?
אולי החלק המפתיע ביותר במהפכת הפטריות מגיע דווקא מתחומים שאין להם כמעט קשר למה שאנחנו רגילים לחשוב עליו כשאנחנו שומעים את המילה "פטרייה".
אחד מהם הוא חומרי תפטיר – Mycelium-Based Materials.
התפטיר מסוגל לצמוח בתוך מצעים המבוססים, בין היתר, על תוצרי לוואי חקלאיים ולחבר את החלקיקים לרשת צפופה. לאחר עיבוד מתאים ניתן ליצור ממנו חומרים בעלי תכונות שונות.
בשנים האחרונות נחקרים ומפותחים חומרים מבוססי תפטיר עבור אריזות, ריהוט, לוחות, בידוד תרמי ואקוסטי ואלמנטים אדריכליים.
המשמעות כמעט הפוכה מהמודל התעשייתי שאנחנו מכירים: במקום רק לייצר חומר, אפשר במקרים מסוימים לגדל אותו.
מחקרים בתחום הבנייה בוחנים Mycelium-Based Composites כחומרים אפשריים ליישומים כמו בידוד, ספיגת קול ופאנלים. במקביל, המחקר מצביע גם על האתגרים: עמידות ללחות, אחידות בתכונות, תקינה, עלויות ויכולת לעבור מייצור ניסויי לייצור תעשייתי רחב.
פטריות במקום פלסטיק?
גם עולם האריזות מגלה עניין בתפטיר.
חוקרים וחברות מפתחים אריזות שבהן התפטיר גדל סביב חומר צמחי ומקבל את צורת התבנית שבה הוא נמצא. לאחר סיום תהליך הגידול והייבוש מתקבל חומר קשיח וקל יחסית, שנבחן כתחליף אפשרי לחלק מסוגי חומרי האריזה הסינתטיים.
העניין בתחום מתחבר למגמה רחבה יותר של כלכלה מעגלית: שימוש בפסולת ובתוצרי לוואי חקלאיים כחומר גלם למוצר חדש.
גם כאן לא מדובר בפתרון קסם. כדי להתחרות בחומרים קיימים נדרשים מחיר מתאים, ביצועים עקביים, עמידות ויכולת ייצור בקנה מידה גדול. אבל עצם העובדה שפטריות נמצאות כיום על שולחנות העבודה של מהנדסי חומרים, אדריכלים ומעצבים ממחישה עד כמה רחב הפוטנציאל של הממלכה הזאת.
מפירוק מזהמים ועד חקלאות
תחום נוסף שמושך תשומת לב הוא Mycoremediation – שימוש בפטריות ובמערכות האנזימטיות שלהן כחלק מתהליכים שנועדו לפרק או לטפל במזהמים סביבתיים.
מחקרים בוחנים פטריות בהקשרים של קרקעות מזוהמות, פסולת ותהליכי פירוק של תרכובות שונות. במקביל נחקרות פטריות בתחומי החקלאות, בריאות הקרקע, הדברה ביולוגית, מזון, התססה, ביו־אנרגיה וייצור מולקולות בעלות ערך לתעשייה.
וזו בדיוק הסיבה שב־TRUST THE FUNGI בחרו לקרוא ליוזמה Fungi Month ולא Mushroom Month.
כי הסיפור גדול בהרבה מגוף הפרי שאנחנו רואים מעל הקרקע.
"למה להסתפק ביום אחד?"
עבור יובל אטד ואוהד גבלי, מייסדי TRUST THE FUNGI, חודש הפטריות הבינלאומי הוא ניסיון להרחיב את השיחה מעבר לעולם פטריות המרפא שבו פועלת החברה.
"כשהקמנו את TRUST THE FUNGI הבנו מהר מאוד שאנחנו לא רוצים רק למכור פטריות מרפא. אנחנו רוצים לקחת חלק בשינוי הדרך שבה אנשים מסתכלים על ממלכת הפטריות כולה. זו ממלכה אדירה שנמצאת סביבנו כל הזמן, ובכל זאת רוב האנשים מכירים ממנה בעיקר את הפטרייה שעל הפיצה."
הרעיון להרחיב את יום הפטריות לחודש שלם, הם מספרים, נולד מתוך ההבנה שהעיסוק העולמי בפטריות כבר חורג הרבה מעבר למזון.
"כשנחשפנו ל־World Mushroom Day ב־15 באוקטובר, השאלה שלנו הייתה מאוד פשוטה: למה רק יום? כשאנחנו רואים היום מחקרים על פטריות בעולם הבריאות והרפואה ובמקביל פיתוחים בתחומי הבנייה, האריזות, החקלאות, הסביבה והביוטכנולוגיה, ברור לנו שיש כאן סיפור הרבה יותר גדול. לכן ב־2024 החלטנו להרחיב את הרעיון וליצור את International Fungi Month."
לא חודש של חברה אחת
אחד העקרונות המרכזיים של היוזמה, לדברי אטד וגבלי, הוא שהחודש לא יהיה "שייך" ל־TRUST THE FUNGI.
להפך: הכוונה היא להזמין אליו כמה שיותר גופים מעולמות שונים.
"החלום שלנו הוא שבכל אוקטובר העולם פשוט ידבר FUNGI. שחוקרים ינגישו ידע, שמגדלים יפתחו את העולם שלהם לציבור, ששפים ומסעדות ייצרו מנות מיוחדות, שחברות מזון יעשו פעילויות, שילדים ילמדו על פטריות ושחברות טכנולוגיה יציגו חדשנות המבוססת על תפטיר. אנחנו מזמינים גם חברות אחרות, כולל חברות שפועלות באותו תחום כמונו, להצטרף. מבחינתנו זו לא תחרות על חודש הפטריות. ככל שיותר אנשים ידברו על פטריות, המודעות לממלכה כולה תגדל."
הרעיון הוא שכל גוף יוכל לציין את International Fungi Month בדרכו: הרצאה, מחקר, פודקאסט, סיור ליקוט, תערוכה, תוכן ברשתות, מנה מיוחדת במסעדה, פעילות לילדים, הטבה לצרכנים או שיתוף פעולה בין גופים מתחומים שונים.
המטרה היא לייצר אפקט מצטבר של חודש שבו פטריות נמצאות בשיחה הציבורית.
יוזמה שנולדה בישראל ומכוונת לעולם
השאיפה של מייסדי החברה היא שהמהלך לא יישאר ישראלי.
"אנחנו גאים שהיוזמה הזאת נולדה בישראל, אבל רוצים שהיא תצמח הרבה מעבר לישראל. אם בעוד כמה שנים אוקטובר יהיה מזוהה בעולם עם Fungi, וארגונים, אוניברסיטאות, חברות וקהילות במדינות שונות יציינו אותו כל אחד בדרכו, מבחינתנו הצלחנו ליצור משהו שהוא הרבה יותר גדול מאיתנו."
יום הפטריות הבינלאומי ב־15 באוקטובר ימשיך להיות נקודת העוגן של היוזמה, אך מסביבו מבקשים המארגנים לבנות חודש שלם של תוכן, מחקר, חינוך, קיימות וחדשנות.
ובעולם שבו המדע מעריך כי קיימים מיליוני מיני פטריות, כאשר רק חלק קטן מהם תואר עד היום, קשה לדעת אילו תגליות עוד מחכות מתחת לאדמה, בתוך היערות ובמעבדות המחקר.
אולי הן יובילו לתרכובות חדשות למחקר רפואי.
אולי לחומרים חדשים לבנייה.
אולי לאריזות מתכלות יותר.
אולי לפתרונות סביבתיים שאנחנו עדיין לא מכירים.
ואולי זו בדיוק הנקודה של International Fungi Month: לא לטעון שאנחנו כבר יודעים מה הפטריות יכולות לעשות, אלא להזמין את העולם להתחיל להסתכל, לחקור ולגלות.
חודש ללמוד. חודש לחקור. חודש לשאול. חודש לשתף. חודש להתחבר. וחודש לתת לממלכת הפטריות את הבמה שמגיעה לה.
🍄 OCTOBER FUNGI MONTH
🌍 INTERNATIONAL FUNGI MONTH
Born in Israel. Growing worldwide
